top of page

13.08 שישי שלום שותפות ושותפים🙋‍♂️ מסכמים שבוע במרלו"ג הארצי והחממה למעורבות אזרחית

  • אייל מאירוביץ
  • 13 באוג׳
  • זמן קריאה 4 דקות
בתמונת⬆️השבוע "מפאריס באהבה" סופי וסטפן בעוד סיבוב של"גון בצפון.
בתמונת⬆️השבוע "מפאריס באהבה" סופי וסטפן בעוד סיבוב של"גון בצפון.

השבוע העלנו הילוך...💪


פרוייקט שיווק רס"פים

השבוע התחלנו לקלוט רכש ובמקביל יצא לפועל פרוייקט השיווק לרס"פים של אסופת הקישורים המעודכנת.

אנו עומדים להרחיב את הצוות של פזית ויש לנו עבורם שני פרוייקטים גדולים בדרך. בהצלחה פזית ותודה איתמר בריל על הרעיון הגאוני שלך🙏🧡 מוזמנים ומוזמנות להצטרף לצוות פזית ולהיות בחזית העבודה מול היחידות בשטח.


עוטפים בהון אנושי

ביום ד' צוות "עוטף הון אנושי" של איריס וולף הגיעו לחנוך את השת"פ בין הפרוייקטים במסגרת "החממה למעורבות אזרחית" ועל הדרך חנכו גם את "חדר הרצל"😊. בסיום היום תכתוב איריס את המילים הבאות:

"בסיכומו של יום גדוש ומשמעותי, אני מעלה על הכתב מעט מהמחשבות והמסקנות של מפגש העבודה האינטנסיבי בין צוות עוטף הון אנושי לבין אייל ואנשיו. נסענו במטרה לראות, לחשוב ולפתח יחד שת"פ אפשריים בחממה למעורבות אזרחית ויצאנו עם מלוא הטנא השראה והתפעלות. כידוע, אייל מוביל במלוא יכולותיו, את מערך העשייה המפואר והיצירתי. השיח והביקור הטעינו אותנו בכוחות, באופטימיות ובעיקר ברעיונות של שילוב אנשי חינוך בפעילות מגוונת. אייל, תודה על האירוח וההזדמנות לחלום יחד. המשך יבוא 😍"

תודה איריס, גם אנחנו נהננו מאוד🙏🧡 אני חוזר ומזמין את כלל הפרוייקטים והצוותים להגיע למפגש ראשון ו"לשתול זרעים" בחממה😊.


השל"גון בדרכים

עוד שבוע אינטנסיבי בפרוייקט של"גון שצינן השבוע אלפי חיילות וחיילים נוספים. סה"כ חילקנו השבוע 3700 שלגונים וטילונים והברכות החמות מהיחידות לא מפסיקות להגיע , איזה כיף. השבוע ביום ב' סופי וסטפן מצרפת הצטרפו לניצה ונעם בן צבי ועל הרשמים מהיום המרגש תוכלו לקרוא בנספח השבוע.


כל השבוע

א' יחסית שקט. אוגוסט. צוות טוב נותן עבודה. דליה ואילנה ממשיכות לסדר כשמול עיננו ספירת המלאי הקרובה. מיקה על הרכש ובמפעל איציק, עמיצור ואלי. ביום ב' עופר לוי ורוני.ז שתמיד מקדמים אותנו. יוסי פז חוזר אחרי תקופת החלמה, ברוך שובך🙏🧡. אני מבקר במרלו"ג חיפה ומחלק תעודות הוקרה לשכנים מ"שלח". נעם שמיר מצטרף אלינו, ברוך הבא. בערב דני נהב, צוער חדש בתיירות חוץ, ירצה לוותיקי הזורע על פעילות המרלו"ג. דני יא אלוף😉 תרתי משמע. בשלישי ורביעי כולם על קליטה, ספירה ,מיתוג וסידור רכש. יאיר עצמוני מקבל על עצמו את תפקיד ר"צ הייצור במפעל הרשתות והברזנטים. תודה יאיר ובהצלחה🙏🧡. תודה למארק ממארבו ספורט על תרומה של 22 סטים של משקולות🙏🧡.

ברביעי מתנדב חדש אבי, ברוך הבא. גם זוהר מתלווה לעופר החשמלאי שממשיך השבוע עם יומיים של עבודה על מערכת החשמל. האישור המיוחל כבר הגיע אבל יש עוד עבודה על המערכת. ניצן החמוד שהתנדב בנגריית המרלו"ג בחיפה, מגיע, הפעם כחייל מילואים בפלמ"צ 146, לאסוף ציוד. סגירת מעגל יחד עם חבריו לפלוגה. יום ה' אינטימי, שלומית מדגמת, יוסי הראל ממתג ורון עם רונית על הדסק. עמיצור מביא תרומה נוספת של רשתות מיגון מפני רחפנים. תודה דאהש🙏🧡. אנחנו מחכים ומצפים לרשתות נוספות כדי לענות על הביקוש הגובר בקרב הכוחות בשטח. והשבוע נגמר עם עוד שלל מתנדבים שהיריעה קצרה מלהכיל.



נספח של"גון מגבול הלבנון

והפעם סופי מספרת על החוויה שלה עם החיילים בצפון. לא רק לקוראי צרפתית...יש למטה תרגום😊


Comment expliquer avec des mots une telle émotion ?


Vous arrivez comme volontaire à la frontière libanaise, simplement pour distribuer des glaces et des esquimaux aux soldats.


Et puis vous les rencontrez.


Des jeunes hommes, des jeunes femmes, couverts de poussière. À leurs côtés, des réservistes, certains qui ont depuis longtemps dépassé la vingtaine.

Et ils vous sourient. Ils vous remercient. Ils vous prennent dans leurs bras. Ils sont heureux de recevoir une simple glace au milieu d’une réalité que l’on ne peut pas vraiment imaginer.


Et moi, je suis là, face à eux, et je pense à ce contraste.


Moi, Française, qui à la fin de la journée vais rentrer dans mon appartement climatisé à Haïfa.

Eux vont rester là.


Ils vont rester face à une réalité difficile, face au danger, face à la guerre.

Des jeunes qui donnent les plus belles années de leur vie, et des réservistes qui laissent derrière eux leur famille, leurs enfants, leur travail, leur vie entière, portés par un seul sentiment de responsabilité : défendre leur pays et ceux qui y vivent.


Et soudain, ce sont eux qui me disent merci.


Merci pour quoi ?

Pour une glace ? Pour un esquimau ?


Et ce merci me bouleverse.

Leurs sourires me bouleversent.

Leurs accolades me bouleversent.


J’ai pris une soldate dans mes bras. Je l’ai serrée contre moi — et j’ai pleuré.


À cet instant, j’ai compris une fois encore à quel point un geste minuscule peut prendre une immense signification.


Merci du fond du cœur à אחים ואחיות לישראל@– Brothers and Sisters for Israel, qui œuvrent avec un dévouement extraordinaire pour le bien-être des soldats et des soldates et qui prennent soin d’eux avec tout leur cœur. 🇮🇱❤️


@אחים ואחיות לישראל



Et bien sûr — Nitsa ❤️

Grâce à elle, nous ne nous contentons pas de voir Israël : nous le rencontrons vraiment.

Elle nous permet de comprendre, de ressentir et de vivre au plus près la réalité d’Israël et de ceux qui y vivent.


Il y a des choses qu’on ne peut pas expliquer.

Il faut être là pour les ressentir. 🇮🇱


איך אפשר בכלל להסביר במילים את ההתרגשות הזאת?


את מגיעה כמתנדבת לגבול לבנון, רק כדי לחלק לחיילים ולחיילות גלידות וארטיקים.


ואז את פוגשת אותם.


צעירים וצעירות, מכוסים באבק. לצידם אנשי מילואים, חלקם כבר מזמן לא בני עשרים.

והם מחייכים אלייך. מודים לך. מחבקים אותך. שמחים על גלידה קטנה באמצע מציאות שאי אפשר באמת לדמיין.


ואני עומדת מולם וחושבת על הפער הזה.


אני, צרפתייה, שבסוף היום אחזור לדירה הממוזגת שלי בחיפה.

והם יישארו שם.


יישארו מול מציאות קשה, מול הסכנה, מול המלחמה.

צעירים שנותנים את השנים היפות ביותר של חייהם, ואנשי מילואים שעוזבים משפחה, ילדים, עבודה וחיים שלמים — מתוך תחושת אחריות אחת עמוקה: להגן על המדינה שלהם ועל האנשים שחיים בה.


ופתאום, דווקא הם אומרים לי תודה.


תודה על מה?

על גלידה? על ארטיק?


והתודה הזאת מטלטלת אותי.

החיוכים שלהם מטלטלים אותי.

החיבוקים שלהם מטלטלים אותי.


חיבקתי חיילת. החזקתי אותה בזרועותיי — ובכיתי.


וברגע הזה הבנתי שוב עד כמה מעשה קטן יכול לקבל משמעות עצומה.


תודה מעומק הלב ל־אחים ואחיות לישראל – Brothers and Sisters for Israel, שפועלים במסירות למען רווחתם של החיילים והחיילות ודואגים להם מכל הלב. 🇮🇱❤️ואחיות לישראל - brothers



וכמובן — ניצה ❤️

שבזכותה אנחנו לא רק רואים את ישראל, אלא פוגשים אותה באמת.

היא מאפשרת לנו להבין, להרגיש ולחוות מקרוב את המציאות של ישראל ואת האנשים שחיים כאן.


יש דברים שאי אפשר להסביר.

צריך להיות שם כדי להרגיש אותם.


Nitsa Bloch Tibi❤️


 
 
bottom of page